בקרוב אימא - השעון מתקתק


השעון מתקתק

עברתי את גיל 40, הרופאים אומרים שעוד מעט יגמרו לי כל הביציות, או שהן יהיו זקנות ולא תקינות ולא אצליח להיכנס מהן להיריון או שההיריון לא יסתיים, הכניסו אותי לכל מיני סיכויים של הצלחה. ואני בוכה... קשה לי המחשבה שלא אוכל להביא ילד מביצית שלי. מהגנים שלי. עכשיו אני מוכנה לעשות הכול שזה יקרה. רק לא להגיע לרגע הזה שבו אצטרך תרומת ביצית, או לאמץ. רוצה להיכנס להיריון וללדת... 
אז מה אם הם אומרים!! האמונה שלי אומרת שניתן לשפר הרבה מדדים על ידי רפואה משלימה - דיקור או רפלקסולוגיה, תזונה, צמחי מרפא, פעילות גופנית... אני אעשה מה שאני יכולה, על מנת שזה יעבוד.
יש גם רופאים מצויינים שמתמחים בגילאים יותר מבוגרים ויכולים לעזור בטיפולי פוריות.
ואם עדין זה לא יעבוד - מתי שאבחר עד גיל 45, תמיד יש לי את האפשרות לתרומת ביצית.

השעון שלי מתקתק, אבל הלחץ לא יעזור ויש סיכוי שהוא גם יפריע. אם אני צריכה לקחת חופש מהטיפולים, אז אני אקח ובסוף מה שלא יהיה - אני בטוחה שאצליח! אני אהיה אמא - מביצית שלי או מביצית של גברת צעירה אחרת, כך או כך - זה יעבוד.

יש גם את בסיס האמונה שלנו (ושל הרפואה הקונבנציונלית) לגבי הגיל. מצד שני, יש שבטים רחוקים ששם גיל הילודה גבוה בהרבה. אז נכון, זה תלוי בהרבה גורמים כמו סביבה, אקלים, תזונה, מכשירים סלולריים... אבל יש גם את האמונה שמגבילה אותנו.

הרבה התמדה, הרבה סבלנות ומי יודע עוד כמה טיפולי פוריות אני צריכה לעבור - אבל הגיל לא יעצור אותי, לפחות לא בינתיים...